לפנינו מרחפת קורי תחרה עדינים של היקום, שאין בהם אף קו מקרי. הציור "שזירה" הוא מארג של משמעויות, שבו כל קו חדש נובע בטבעיות מקודמו — כמו נשימה, כמו צעד, כמו מחשבה.
כאן נחשפת התחרה לא כקישוט בלבד, אלא כעיקרון חיים: אפילו שינוי מזערי — "קשר" קטן אחד — משנה את כל הדפוס. אפקט הפרפר הזה מתקיים בכל נקודה על הבד. כל תנועה קלה של היד הופכת לשינוי במסלול הגורל.
הפלטה השחורה-לבנה יוצרת אווירה של ריכוז ומדיטציה. אנחנו נשאבים לתוך הרגע שבו נברא הסדר מתוך הכאוס, והדפוס צץ מתוך הריק.
"שזירה" איננה מבוך של בלבול, אלא מסע של צמיחה פנימית. כל קו כאן מוביל לא להיתקלות, אלא להארה.